הערכה באמצעות תיאוריות שינוי: ממודל לוגי ועד גישה מבוססת שחקנים / ד"ר יובל אופק
סיכמה: ד"ר דליה חסון גלעד
מערכי מחקר קלאסיים, מודלים לוגיים ותיאוריות שינוי מודדים בדרך כלל שינוי בין שתי מדידות או מספר מדידות. כל מה שקורה מסביב או בדרך – קופסה שחורה – כמו במערך מחקר קלאסי.
IMPACT – מה ההשפעה של התכנית בסופו של דבר?
מודל לוגי מציג תשומות – פעילויות – תפוקות – תוצאות מיידיות – תוצאות ביניים – תוצאות סופיות
מודלים לוגיים ותיאוריות שינוי בודקים מה קורה במהלך התכנית. המודל הלוגי מתאר תהליך. תאוריות השינוי נותנות את הנקודות בדרך, את הרציונל - פותחות את הקופסה השחורה. מיפוי הצעדים שיש לבצע כדי לקדם. לכל צעד נקבעים מדדי תוצאה.
ההבדל בין תיאוריות שינוי למודל לוגי –
בת"ש מוקדשת מחשבה להראות את המכניזם שמאחורי הרצף. מודל לוגי יפרט את חלקי המודל – תיאוריית שינוי תבדוק מדוע ומה המנגנון מאחורי השינוי.
וייס – theory based evaluation – אומרת שתיאוריות שינוי בהערכה צריך להיות לא רק על מה שמנהלי התכנית והמעריכים חושבים שצריך לקרות – יש להתבסס גם על תיאוריות רלוונטיות ומחקר.
Cause and effect method
תיאוריות שינוי מבוססות תכנית – מה התכנית צריכה לעשות.
המרצה טוען כי יש בעיות:
יש תוצאות בלתי צפויות שמשנות את המהלך. קיימים משתנים מתערבים רבים שמשפיעים על אוכלוסיית היעד.
מודלים לוגיים – לינאריים – מדדים שמבוססים על התכנית אינם מודדים את המורכבות – complexity
מתרחשים שינויים במהלך התכנית
ברברה – אפשר להתייחס למודל לוגי בצורה מעגלית והחיצים חוזרים אחורה ומתקדמים (כמו גמילה אצל ילדים).
מירי – המודל הלוגי לא נותן תשובה לשאלה למה הדברים קורים, אלא רק איך הם קורים.
ריבוי שחקנים – מנהל התכנית והמעריך – לא לבד. יש עוד שחקנים רבים, המקיימים ביניהם אינטראקציה שמשפיעה על המעורבות ועלולה לגרום לבעיות כשאנחנו רוצים ליצור שיפור.
כשהמורכבות נמוכה – אפשר לעבוד עם מודלים לוגיים. כשרמת המורכבות גבוהה – יש קושי לבדוק את מה שקורה באופן לינארי.
תוכנית התערבות היא דבר דינמי ומשתנה. לעתים – לאחר זמן מעריכים דברים שכבר אינם רלוונטיים בגלל השינויים הרבים שחלו בינתיים בתוכנית ובסביבתה
Outcome mapping – החוברת בחינם להורדה בגוגל http://www.outcomemapping.ca/download/OM_English_final.pdf
12 שלבים של ביצוע הערכה שנותן תיאוריית שינוי – מעניק יכולת לראות את המורכבות.
המרצה מציע התבוננות בשחקנים; במקום להתבונן בתכנית – נמפה את השחקנים – נבנה מפה של הארגון והתכנית – מחלקות, מנהלים, מטה – וכדומה.
תחום השליטה של התכנית – מי השחקנים שהתכנית משפיעה עליהם ומי השחקנים שמפעילים את התכנית.
Boundary partners – שהתכנית עשויה להגיע אליהם: שותפים/ מוטבים
בפרויקט מסוים שהפעילה חברת המתנ"סים: המטרה אינה לשנות את השפה של המנהלים הרכזים – אלא להשפיע על כל האנשים שמגיעים למתנ"סים.
תחום עניין – sphere of interest.
ככל שתכנית גדלה – ההשפעה "יוצאת החוצה" לעוד ועוד אנשים – זה המצב בפועל. האם היא יוצאת באותו אופן או עוצמה לכולם?
כתכנית – המטרה לגרום לשינוי התנהגותי / תפישתי.
תאוריות השינוי הרגילות מתבוננות על התכנית – מה התכנית רוצה לעשות. תיאוריות שינוי ממוקדות שחקנים מתבוננות בשינוי ההתנהגותי – יש לזהות אותו. מעריכים צריכים להבחין בין תחום שליטה לתחום השפעה ותחום עניין.
ההשפעות על המוטבים הן תוצר של משתנים מתערבים.
מתחילת ההערכה, מחלקים את השחקנים לתחומים: שליטה, השפעה, עניין, מוטבים.
אין לדבר על שיוך או ייחוס התוצאות בלעדי לתוכנית - attribution אלא על contribution - תרומה של התוכנית לשינוי.
יש תחום קרוב של שליטה, השפעה, ותחום רחוק יותר של המוטבים – שאי אפשר לקבוע מה היה קורה להם עם ובלי התכנית.
קודם כל – יש להכיר במוגבלות ההשפעה של התכנית – ו"לשים אותן על השולחן".
דוגמה: בתכנית בגן ילדים
הגננת – מושפעת בעצמה אך משפיעה על הילדים וההורים
העמותה שמפעילה את התכנית – צוות מדריכים מקצועי מתנדבים / קבוצת נערים / פיקוח / רשות מקצועית
גורמים מאפשרים – גורמים במועצה, מפקחות במשרד החינוך (אישורים, כרגע אינם אקטיביים)
יש להסתכל על האינטראקציות בין השחקנים - ולהכניס אותן לתיאוריות השינוי. כך נוכל להבין מה משפיע על מה. הבנת המורכבות, התבוננות בשחקנים לפי ספירות ההשפעה שלהם והאינטראקציות ביניהם – מבנה תיאוריית שינוי אחרת מתיאוריות השינוי הקלאסיות.
הרשויות, המפקחים – משפיעים על הקהילה
בוחרים את השחקנים המרכזיים – ובונים עבור כל אחד תאוריית שינוי
במקום לדבר על תשומות / תפוקות - יש לנסח תאוריית שינוי נפרדת לכל שחקן מנוסח כ:
1. ציפיות מהשחקנים – expect to see - תגובה ראשונית לפעולות שלנו, תגובות אקטיביות יותר – כתוצאה מהדברים שנעשו בתכנית – השינויים ההתנהגותיים המשמעותיים – שינוי הדרגתי עבור כל אחד מהשחקנים. ברגע שעוזבים את המדדים של התוצאה – אין יותר לינאריות. ציפיות מכל שחקן מעניקות גמישות להערכה.
2. ארצה לראות want to see
3 אשמח לראות love to see
נקודות התקדמות – יכלילו את האינטראקציות בין השחקנים – נראה את הקשרים ואת הרצף (sequence)
ניתן להעריך תכנית הן בתכנית שהוערכה בתיאוריית שינוי, והן כ-outcome mapping
לסיכום – לכל אחד מהשחקנים יש לנסח מטרות התנהגותיות / תפישתיות – תיאוריית שינוי עבור אותו שחקן. מיפוי השחקנים, האינטראקציות ביניהם מעניק למעריכים גמישות ורגישות לתנאים ולנסיבות .